<h1>סמ"ג לאוין סימן ש"ט</h1>
<h2>דף פג:</h2>
שלא יעבוד זר במקדש שנאמר (במדבר י"ח ד') וזר לא יקרב אליכם והזר הקרב יומת, תניא בפרק הנשרפין אילו הם שבמיתה זר ששימש מנא הני מילי דכתיב בפרשת קרח והזר הקרב יומת, (ספרי סוף פיסקא א') בעבודה אתה אומר בעבודה או אינו אלא שלא בעבודה אמרת קל וחומר ומה בעל מום שלא ענש בו מיתה לא ענש בו אלא לעבודה זר שענש בו מיתה אינו דין שלא יענש בו אלא לעבודה, אתה אומר (בטומאה) [אפילו בטהרה] או אינו אלא (אפילו בטהרה) [בטומאה] אמרת ומה הנכנס בטומאה שלא לעבוד חייב קל וחומר לעבודה ומה תלמוד לומר והזר הקרב יומת אפילו עבד בטהרה, יומת בידי שמים שלא מצינו מיתת בית דין בקדש ומקדש, ובספרי (שם) נחלקו על זה דתניא רבי שמעון אומר נאמר כאן יומת ונאמר במקלל אביו ואמו מות יומת מה להלן בסקילה אף כאן בסקילה ור' יוחנן בן נורי לומד מנואף ונואפת דכתיב יומת שהוא בחנק, ותניא (שם בספרי) עונש שמענו אזהרה מניין תלמוד לומר וזר לא יקרב אליכם (ע"פ יראים סי' רפ"ה).
